פרק 5 - איחוד מרגש

אני בתחילת שנות ה-20 עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיי, מתחיל ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים בתקווה אולי להיות מורה ביסודי, כותב קצת שירים, עדיין גר עם ההורים, אהבות שבאות והולכות, גיל 20 וקצת קלאסי של אדם מבולבל עם חלומות גדולים.

באחד הימים היה פסטיבל מוסיקה בפארק הירקון, הופעות, אוכל ודיסקים, חיסול של דיסקים שישבו במחסנים של חברות התקליטים ועכשיו בפסטיבל הם למכירה במחירי חיסול, לקחתי כמה ושבאתי לשלם ראיתי לפחות 5 קופות, הלכתי לזאת עם התור הכי קצר ומי היה הקופאי? פץ פץ ידידי מהצבא, מי היה מאמין שאגיע לאירוע הזה והוא יהיה שם? שאבחר דווקא בקופה שלו? אחד מתוך 5 קופות. אבל זה כנראה היה צריך לקרות, התחבקנו רבות, החלפנו מספרי טלפון והבטחנו לדבר בהמשך דבר שגם קרה.כמוני גם פץ פץ נושם מוסיקה רק שהוא לא רק בנגינה אלא גם בהפקה והוא החל לבנות לעצמו אולפן קטן בבית הוריו בנס ציונה.

באחד הימים שהגעתי אליו התחלנו לעבוד על שיר שלי, בשבילו זה היה יופי של ניסיון ולמידה על הקלטת שיר והפקתו וכך גם עבורי. לשיר שהקלטנו שם קראו "כוכב", והוא אחד השירים המוקדמים והאהובים עלי ופץ פץ הפליא והפתיע אותי שם בנגינה והייתי הרבה יותר מרוצה מההקלטה הזו מכל מה שעשיתי עד אז באולפן המקלטי של רון.

לגורל פנים רבות ומי ידע שההחלטה ללכת לפסטיבל המוסיקה היתה נכונה ויותר נכון היה לגשת לאזור שמכר דיסקים והרבה יותר נכון היה לעצום עיניים ולגשת לקופה הנכונה, קופה שתוליד את שותפי העיקרי לדרכי המוסיקלית.

כמה מילים על השיר כוכב כוכב היתה עוד התקדמות קלה עבורי, שיר שאני כתבתי והלחנתי, השירה שלי מתחילה להזכיר את קולי כיום, חל שם שיפור, השיר עצמו קיבל עיבוד עשיר ומלא לעומת הקלטות המקלט אצל רון, יצאתי עם הרגשה טובה מהקלטה, הוא לא מושלם אבל המחשבה שאני ופץ פץ יכולים לבד לעשות מה שלא הצלחתי לעשות עם נגנים רבים עם עשתה לי טוב בלב ובראש לתקופה מסויימת.