פרק 2 - איך כותבים שיר?

אז איך כותבים שיר? צריך לדעת לנגן לא? אי שם שהייתי באזור גיל 12 התחלתי ללמוד קלידים, אני וכל אחיי אצל מורה בשם שבח שהיה בשכונה. כולם הכירו אותו, הוא מעבר לתשלום השיעור היה לוקח גם 30 אגורות על כל דף שהוא היה מצלם לנו עבור השיעור, זה גרם לנו לצחוק הרבה שנים אחר כך. בכל מקרה מצאתי את עצמי אם הזמן ממש סובל שם, לא אהבתי, לא ידעתי תווים הייתי מנחש או יותר נכון ממש לומד לנגן בעל פה את המנגינות והשירים למרות המקל שלו שעבר לי על דף התווים בזמן שאני מנגן.

זה היה כיף להפסיק אבל זה היה יותר כיף לחזור לשם כמה שנים כאדם בוגר יותר עם מטרה ברורה, ללמוד לנגן על כלי שיעזור לי לכתוב שירים, הגיטרה. וכך חזרתי אליו אבל הפעם גם בידיעה ברורה של מה שאני רוצה. עזוב אותי מתווים, למד אותי אקורדים, וכך כעבור כמה שיעורים כבר קיבלתי את שרציתי ויצאתי לדרך חדשה כנגן גיטרה של הכיתה, להיט במדורות בית הספר ומסיבות כיתה.

אני לא הייתי לבד עם חיידק המוסיקה בבית, מוטי אחי הגדול כבר היה מתקדם על הגיטרה ואפילו התקבל למגמת מוסיקה בבית. אבל יותר מכך השפיע עלי אחי הבכור אבי. זה קרה כשיום אחד הוא הביא הביתה מערכת הקלטה של 4 ערוצים ועליה הוא החל להקליט שירים מקוריים שהוא כתב, לא האמנתי, לא רק שההקלטה נשמעה טוב גם השירים היו מצוינים וכל זה קרה במרחק של 2 מטר ממני. הוא כתב באנגלית וכל פעם אחרי שעות שהיה מסתגר והיה מסיים שיר אני הייתי מקבל את ההזמנה להיכנס לחדר ולשמוע את שעשה וזה היה נפלא, הוקסמתי.

יום אחד חלומי התגשם מבלי שאפילו ביקשתי, אבי פתח את דלת חדרו וקרא לי, גיגי ( כך קרא לי ) כתבתי לך שיר בוא תקליט, הקשבתי לשיר, קראו לו "להיות לבד" ומעבר לכך שמאוד הזדהיתי עם המילים גם המוסיקה היתה נפלאה ומלודית וכך לראשונה לקחתי מיקרופון ליד ושרתי בזמן שאבי מכוון ומתקן אותי ואפילו מכפה עלי בשירה במקום אחד שהייתי אמור להגיע גבוה ולא הצלחתי ( היום אני עושה זאת בקלות ) כי בכל זאת, מי חשב שהתחיל לשיר? מי חשב שאקליט משהו שיהיה שלי?

ואם הטעימה הגיע התאבון ולא הרבה זמן אחר כך ביקשתי ממנו להקליט עוד שיר שהוא כתב שמאוד אהבתי, שיר בשם מישהו אחר ( שיצא באלבום יומן נעורים שנים אחר כך ) ושם כבר הייתי יותר בעניינים.

שידרוג נוסף הגיע בשיר השלישי, הפעם אני כתבתי מילים בעברית לשירו של טום וויטס מרתה. הייתי מאוהב באותה תקופה בבית ספר בילדה בשם סיני, וזה היה רק טבעי שאת השיר המקסים הזה אשנה לכבודה וכתבתי טקסט משלי, וזה היה תרגול מצוין עבורי כי בהמשך המשיך ואתרגם גם כמה משיריו של אבי שנכתבו באנגלית ואתן להם את שפת הקודש ואמצע להם בית חם במחליפי הפנים.

בקיצור הייתי הולך עם חזה נפוח וקלטת טייפ עם שלושת השירים שלי בכיס והייתי משמיע לכל אוזן פנויה את שיריי, לא שהם היו פסגת היצירה, אבל באותה תקופה אמצע שנות ה-90 היה מאוד קשה להקליט מוסיקה, לא היו עוד אולפנים בייתים ובכדי להקליט היה צריך להשתמש באולפנים גדולים ויקרים והנה אני עם כמה שירים משלי וזה היה כמו יהלום נוצץ בסביבה שלי ונתן לי את הביטחון לעבור לשלב הבא, השלב שבו אקח את הגיטרה ולראשונה אכתוב שירים משלי.